דברים שחובה לדעת! ????????

איזה כיף שאתם פה!

נעים להכיר אני קרין!
אני מזמינה אתכם להצטרף למסע שלי ולקבל השראה לחיים פשוטים יותר, כאן אשתף אתכם בצעדים הקטנים שלי בנושאי בריאות, קיימות, חיבור לטבע, אופנה בת קיימא, קוסמטיקה טבעית ועוד

הרשמה לניוזלטר
💌

נגן וידאו
נגן וידאו
נגן וידאו
נגן וידאו
נגן וידאו

בשנה החולפת מאז שהתחלתי להתעניין בנושא הקיימות, גיליתי שיש המון עובדות מטורפות שאנחנו לא מודעים אליהן בכלל ביומיום ושיש נזקים משמעותיים לעולם ולטבע שלנו שהרבה מהם אנחנו יכולים להתחיל ולמנוע בפעולות קטנות שאנו עושים ביומיום שלנו. בחרתי פה כמה דוגמאות מוזמנים אחר כך לעבור ולקרוא על קיימות – מאיפה מתחילים? ועל צעדים ראשונים לאפס פסולת – zero waste וכמובן לשתף את הפוסט הכתבות, התמונות, מה שתחליטו רק תשתפו כי זה חשוב!

⭐️ איי הפלסטיק

הידעתם??? שיש אי בים בגודל של פי 80 מגודלה של מדינת ישראל שכולו פלסטיק!? האי הזה הוא רק אחד מתוך 5 איים באוקיינוסים השונים שהמכנה המשותף לכולם הוא שכולם נוצרו מפלסטיק שהגיע מהיבשה ונפל/ התעופף/ נזרק/ הושלך לים.
הפלסטיק מתמזג לזרמים הים השונים ומגיע ל”איים” האלו ושם הוא הולך מצטבר. הנזקים של איי הפלסטיק האלו לסביבה הימית היא אדירה, חלקי הפלסטיק (בשלמותם או כחלקיקים) גורמים לפציעות חמורות ואף למוות והכחדה של בעלי חיים ימיים, שגם לעיתים קרובות אוכלים את החלקיקים הללו ומעצם היותם חלקי פלסטיק שמכילים חומרים רעילים שנכנסים למערכות הגוף של היצורים הללו ואף עוברים לבעל החיים שטורף אותם וממשיכים משם ישר לאוכל שלנו שמגיע מן הים (דגים, מאכלי ים ועוד). לצמצום ומניעת התופעה הזו יש מספר דברים שאתם בעצמכם כבר מהיום יכולים לעשות כמו לדוגמא לשמור על ניקיון בכל מקום שאתם נמצאים, צמצום שימוש בפלסטיק, ניקיון יזום של חופים וטבע וכמובן שיתוף הנושא.

נזקי הפלסטיק
נזקי הפלסטיק
נזקי הפלסטיק

⭐️ תחנה אחרונה - הטמנה

אדם בישראל מייצר כ 1.7 ק”ג פסולת ביום! כ- 80% מהפסולת בישראל מועברת להטמנה. הטמנה היא התחנה הסופית של הפסולת שלנו, ואנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו על מנת לצמצם את כמות הפסולת המגיעה להטמנה. למה בעצם?? הפסולת שנמצאת בהטמנה מייצרת זיהום אוויר גבוה, פליטה של גזי חממה, מזהמת את הקרקע שלנו ותופסת לנו את שטחי השימוש בה ואף מזהמת ומרעילה ואת מי התהום. מכאן אפשר להבין שהפתרון של הטמנה הוא בעל חסרונות רבים ולכן עלינו לפעול לשאוף ל”אפס פסולת” וzero wast וגם את זה אפשר להתחיל כבר היום בעזרת כמה צעדים ראשונים לאפס פסולת – zero waste וחישוב המסלול מחדש לקיימות – מאיפה מתחילים?

אפס פסולת

⭐️ תעשיית האופנה - כבר לא כל כך יפה

במקביל להרגלי הצריכה ההזויים שסיגלנו לעצמנו בשנים האחרונות ועם פתיחה של עוד ועוד מרכזי קניות במציאות האמיתית וברשת און ליין, אנחנו קונים הרבה הרבה יותר ממה שאנחנו לובשים / משתמשים או נהנים מהמוצרים עצמם. הקניות והטירוף סביבן וסביב פעולת ה”שופינג” והצורך בלקנות עוד ועוד לא גורם לנו אפילו לרגע לעצור ולחשוב, מאיפה הגיע הבגד הזה? מה ההשלכות של הרכישה הזו? על העולם, הטבע ועל החיים והבריאות הבן אדם שייצר אותו בשבילנו. לתעשיית האופנה יש נזקים עצומים למשאבי טבע ולחיי אדם. לדוגמא בבנגלדש (יצואנית הביגוד השניה בגודלה בעולם) קרס בניין מסחרי בן 8 קומות, שבו היו מפעלי ייצור בגדים ואסון זה גבה את חייהם של מעל 1000 בני אדם. בני האדם המועסקים בתעשיית ייצור הביגוד, שממנה מגיעים בגדי הרשתות הגדולות והמפורסמות, מועסקים בתנאים מינימלים ביותר, בשכר הנמוך ביותר בעולם והם חשופים לחומרים רעילים ביותר המסוכנים ורעילים לבריאותם כמו חומרי הדברה, הלבנה וצביעה. בנוסף לנזק לבני האדם, תעשיית האופנה משתמשת במשאבים עצומים של הטבע, שימוש במים לגידול הכותנה, שימוש במים לצביעת הבדים לדוגמא לייצור חולצה אחת צריך 2400 ליטר מים. תעשיית זו מייצרת נזקים רבים ומשמעותיים לסביבה ובעיקר למי מאגרי המים והים של מדינות הייצור, המפעלים מזרימים את הפסולת המכילה אמוניה, דלק וכימיקלים רעילים מתהליך יצור הבגדים לנהרות ולימים והנזקים מפעולות אלו הם אדירים. אז מה נשאר לנו לעשות? ומה הפתרונות והאפשרויות שלנו לאופנה בת קיימא? מוזמנים לקרוא עוד כתבות ומדריכים בנושא הקיימות.

אופנה בת קיימא
אופנה בת קיימא

⭐️ תעשיית הבשר - המחיר

נתחיל בזה שאני לא צמחונית ולא טבעונית וגם לא בדרך להיות. אבל אני כן מנסה לצמצם את כמויות הבשר שאנו צורכים כמשפחה. ולמה זה? תעשיית הבשר היא אחד הגורמים למשבר האקולוגי שבו נמצא כדור הארץ שלנו, התעשייה הזו מזהמת את האוויר, את האדמה ואת מי התהום. הפסולת של תעשיית הבשר מורכבת מהפרשות בעלי החיים ומשאריות החלקים שאנו לא אוכלים, פסולת זו מייצרת זיהום סביבתי ומפגע תברואתי שגורם להפצת מחלות בקרב בעלי החיים בטבע. בנוסף לנזקים אלו, המשאבים הדרושים לגידול הבשר מטורפים, לדוגמא המשוואה הזו של קילו בשר = 20 אלף ליטר מים. כמו שהדגשתי בכתבות נוספות בנושא הקיימות, אנחנו לא צריכים לשנות את הדברים בצורה קיצונית ומיידית משום שכך לא בטוח נשיג את המטרה, ולכן חשוב לקחת צעד צעד, קודם להיות מודעים להשלכות, אחר כך לחקור לגבי הפתרונות ולבסוף להחליט מה אנחנו יכולים לעשות ולעמוד בו בכדי להפחית ולמנוע את הנזק. הפתרון יכול להיות צמצום השימוש בבשר, חשיפה למקורות חלבון שהם לא בשריים וכמובן שיתוף והפצה להגברת המודעות של הסביבה

עוד בקיימות...

עוד בנושאים אחרים...